כל יום קורה משהו טוב. בזמן הסרטן היה לי הרבה זמן לחשוב על כן הרבה תובנות שלי הן מהתקופה ההיא. בזמן סרטן דוד שלי, אח של אבא שלי (זיכרונו לברכה) ואשתו, דוד רובן ודודה אסתר היו מגיעים אלי, לתל השומר כמעט כל יום. אולי כל יום. באו לבדוק מה שלומי. דוד רובן היה זה שליווה אותי לחדר הניתוח (ארבעה ניתוחים) ונשאר איתי עד שההרדמה השפיעה. הנתינה שלו היתה בלתי נגמרת. אני פשוט לא ידעתי איך מחזירים. איך מודים. מה עושים. ברגע אחד, הבנתי. שאני לא יכולה להחזיר לו. אני גם לא צריכה. אז ידעתי, שהנתינה שלו תמשיך ממני הלאה. 
כל יום קורה משהו טוב. נהיה פה, גם מחר. 
באהבה, דליה
אנחנו לא חוזרים לשגרה, אנחנו יוצרים שגרה חדשה. מזמינה אתכם לקרוא, להתעמק ולאפשר למילים לחלחל וליצור את השינוי שאתן רוצים, בשבילכם. כל הפוסטים, כאן
זמן לבחירה | זמן לאהבה | זמן לשמחה | זמן לתודה | שפע| נתינה | יצירה | התבוננות – חיים הוליסטיים | חכמה הדרך מההולכים בה | מילים מעצימות לתזכורת