והפסח הזה בו אנחנו יוצאות מעבדות לחרות בואו נצא ממש, מעבדות לחרות. כבר כמה ימים

שלום לכן יקרה, אהובה. היום נרצה לדבר ולהרחיב על החיים אחרי גיל 50. גיל החכמה

שלום לכן יקרות, אהובות. היום נרצה לדבר ולהרחיב על ריפוי. המחשבה שלנו על ריפוי, המחשבה

פשטות הקיום. כשאת בהתפתחות, כשאת מתקדמת, כשאת, כמוני בעשור השישי, השביעי את מבינה שהעוצמה שלך בפשטות

ברואות יקרות וקסומות, נשים יקרות. מה שלומכן? יצאתן החוצה? הרגשתן את זמן הפריחה, האביב, ההתחדשות?

אשה יקרה. ימים כל כך מאתגרים עבורך ואנחנו רוצים להתקרב, להיות לידך, לעזור, לתמוך. הימים

אין כמוך. את יודעת את זה. פשוט, אין עוד אחת כמוך. תצחקי, זה טוב. רק

חוברת צביעה. לא לילדים בלבד! טושים טריים. שקט ושלווה. הנאה צרופה. או: ככה התחיל הכל אצלי.

ברואים וברואות יקרים. זהו זמן מיוחד מאד על פני כדור הארץ, זמן של השתנות והתרחשות.

סַבְלָנוּת. זו היכולת שלי ושלך להבין ולדעת שלדברים לוקח זמן להתהוות ולהיות. ”לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ,

כל יום קורה משהו טוב. אין כמו מכנסי ג'ינס שכבר לא עולים עליכם או שכבר

כל יום קורה משהו טוב. היום, אני מדריכה אתכם הדרכה פשוטה, אפשרית לכולם. אני מדמיינת

מאושרת ומודה מאושרת ומודה זו את, שיודעת להזין את האושר שלך בהודיה אינסופית.  את מוצאת

נושמת את הרגע הזה זו את שיודעת לעצור, לנשום, לחיות ברגע הזה. נושמת נשימה עמוקה, 

כל יום קורה שמהו טוב. במסע להרחבת התודעה הטובה אנחנו מרחיבות את הטוב וככה הרע מצטמצם.

נהנית מהחיים שלי זו את,  שנהנית הנאה פשוטה, מזוככת, הנאה של תודה ושמחה.  נהנית מהחיים

כל יום קורה משהו טוב, יום של יצירה הוא יום מעולה. והיום – מה אתן

כל יום קורה משהו טוב, אתם כבר יודעים, נכון? ימים שיש בהם יצירה הם ימים