כל יום קורה משהו טוב. אנחנו מוקפות דרמות סביבנו ורובנו, לא נעים להגיד, עסוקות בדרמות. שמעת, שמעת מה הוא אמר, מה היא אמרה, היא לא אמרה לי שלום, נעלבתי, הן לא קנו לי את המתנה, הוא נפנף ביד כשראה אותי. דרמות. כשיש דרמה עולם הרגש נכנס לפעילות יתרה ויש במה להתעסק. לא סתם עולם הטלנובלות פורח. כולנו מחפשות דרמות כל הזמן. כל הזמן. 

כל יום קורה משהו טוב. העניין הוא שאנחנו, נשים בוגרות, כבר יודעות להוציא טפל מעיקר ועיקר מטפל. ואם לא, הגיע הזמן שנלמד. הגענו לגיל שאפשר להתחיל!לפעמים זה נראה כאילו לא לימדו אותנו להחזיק את הטוב. להגיד, וואללה, טוב לי. טוב לי, נעים לי. אני אהובה, הטוב מנצח. אין דרמות. יש חיים. למי יש כח בגיל 50 +-להתעסק בדרמות? אנחנו נשים של מהות. יתכן שלא לימדו אותנו להבליט את מה שטוב. אולי זה נתפס כחומר משעמם. התקשורת שמקיפה אותנו בכל המדיות מומחית לדרמות. והדרמות מתרחשות כל הזמן. ואנחנו מתמכרות. מקשיבות, מכילות. בין בחירות, פוליטיקה, מצב בטחוני, מצב אישי, עלות שכר דירה, הפרדה מגדרית. הכל דרמטי, הכל חשוב, הכל מושמע סביבנו בקולי קולות. אנחנו כל כך רגילות ומתורגלות לדרמות שלפעמים אנחנו שוכחות שטוב, טוב לנו. הכל בסדר. עכשיו.

כל יום קורה משהו טוב, גם בימים הרעים מכולם. זו תפיסה בסיסית. אני רוצה שנפרק את התודעה הזו לגורמים. הכל בסדר זו לא אמרה שמפטירים תוך כדי תנועה רק כי אנחנו לא רוצים להפריע למי שמקשיב. הכל בסדר זה מצב תודעתי, נקודת פתיחה. הכל בסדר, מכאן נמשיך. כי רובנו, בסך הכל מצויים במצב של "הכל בסדר" רוב הזמן. ברור שיש אתגרים, וקשיים, ודברים שאנחנו רוצים שישתנו. העניין הוא איפה אנחנו מסכימות להיות עם התודעה שלנו. בשמחה, במה שיש או שכל היום חופרים ובודקים את הרע. נעלבים, רבים, מחכים לעוד. ניסים אמון במדיטציות שלו אומר שוב ושוב ושוב – הכל בסדר, הכל בסדר, עכשיו.
באופן אישי, בשבילי מצב של הכל בסדר זה מצב של כרבול. צמד המילים עוטפות אותי בביטחון קיומי רחב. הכל בסדר עכשיו. אחר כך – נטפל בכל השאר. כמו תינוק שנפל ואמא שלו מחבקת אותו חזק, מכילה את הבכי ואומרת – הכל בסדר. זה לא שלא כואב, או לא נפגענו. זו רק הידיעה הברורה. הכל בסדר. הכל בסדר, עכשיו!
תרגול יומי: דברו עם עצמכן. תגידו לכן – שוב ושוב ושוב – הכל בסדר. תשתמשו בצמד המילים הזה להרגיע אתכן. כל שיבוש, כל כאב, כל העלבות, דקה לפני שאתם מדברות את זה – תנו לעצמכן שנייה להגיד. הכל בסדר. אחר כך, תמשיכו. 

כל יום קורה משהו טוב. היום, דיברנו על מצב תודעתי של "הכל בסדר". הסברתי שכמו בכל דבר בחיים, גם לבחור במצב תודעה של "הכל בסדר" זו בחירה אפשרית. ככל שנרבה לומר לעצמנו את צמד המילים הן תפעלנה כמילת קסמים ואחרי זמן מה נגלה שאצלנו, הכל בסדר. כי בסך הכל, כמו שכבר אמרתי, הגענו לגיל שאפשר להתחיל. לאהוב את עצמנו מספיק כדי להיות טובות. לעצמנו.
אתן מוזמנות לספר לחברות שלכן על "כל יום קורה משהו טוב" ולהזמין אותן להצטרף אלינו.
מחר נדבר על – איך מחזיקים את הטוב? עקבו אחרי, כאן באתר ובפייסבוק, כאן

שיהיה לכן יום נעים וטוב וזכרו, כל יום קורה משהו , טוב!

יאללה בי, אוהבת אתכן