כל יום קורה משהו טוב. הדיוקים שלי עם עצמי מיטיבים איתי מאד. יוצרים אצלי תחושה נעימה ומתחדשת של אחדות פנימית, של עוצמה פשוטה. זה נעים לי. כשההגדרה שלי יצאה ממני, כשתמי הקשיבה לי כמו שרק תמי יודעת להקשיב לי חשתי נוחות והסכמה. להגדיר את עצמי מרפאה. ריפוי והגשמה דרך עיצוב ויצירה. הכל מאוחד לי עכשיו.

ומה השתנה היום הזה תשאלו?
נזכרתי איך לפני הרבה שני, כ 20 בערך, אחרי שעזבתי את סיר הבשר של דלתא היתה תקופת מעבר בין שכירות לעצמאות וחתמתי אבטלה. על אף שזה ביטוח שנקנה בכסף שלי יש מן תחושה לא נוחה כשאנחנו מקבלים את הכסף הזה. מרכז התעסוקה פרדס חנה. מקום אפור, פקיד אפור שאמר לי "לעולם לא תרוויחי שוב את מה שהרווחתי בדלתא". כבר אז, כ Dalia be happy עוד לא היה בתכנון כבר אז חשבתי לעצמי שצריך להגיע לכאן עם צבעים וציורים ולשחרר את האנרגיה. אז עוד לא ידעתי מה זה אנרגיה אבל הרצון לרפא את המקום כבר היה קיים.
10 שנים אחר כך, מסדרונות במחלקה אונקולוגית, תל השומר.
כעשר שנים אחר כך, כשאני במסדרונות אחרים, יותר לבנים ועדיין מסדרונות קשים של בית החולים, מסדרונות מלאי כאב של המחלקות האונקולוגיות בתל השומר, כבר הייתי Dalia be happy. כבר הכרתי את עצמי קצת יותר ועדיין לא ממש הבנתי. חלמתי להגיע ולעצב את המקום להוסיף לו תקווה וצבע ואנרגיה טובה. כבר אז הבנתי שיש אפשרות להבריא מקום באמצעות צבעים ומילים ואנרגיה טובה.
חלפו להן השנים
הסטודיו התרחב, השתניתי, התקשור נכנס לחיי. התודעה גדלה. הבנתי שאני מעצבת, עדיין מעצבת ויותר אבל עוד לא הרשיתי לעצמי להבין עד הסוף. האמת, נאחזתי בעיצוב אבל הרוח, הרוח רצתה יותר או אחר. התחשבנתי עם הרוח. אם אני נותנת לך את נותנת לי. למעשה, חנקתי את הרוח עם התניות ודרישות. רציתי יותר אבל לא העזתי.
זה המקום שלי כאן ועכשיו.
כל יום קורה משהו טוב. לומדת לשחרר. לומדת להרפות. לומדת להסכים. לומדת להיות. מסכימה להגדרות חדשות. מסכימה ומרגישה ראויה להרגיש טוב. ממש, אבל ממש טוב. יודעת, לא לדעת. סומכת. על עצמי, על הכישורים שלי, על היקום, על הרוח הטובה. הולכת אחריה באש וגם במים. סומכת עליכם שתתנו לי לגדול ותגדלו יחד איתי כי כככה זה, כשמישהו אחד בסביבה שלנו גדל אנחנו גדלים איתו. גדל, משתנה, מתרחב. תודה.
האמהות הקדומות ל השבט.
ההדרכה הגבוהה שלי לא עוזבת אותי. מכוונת אותי, מראה לי את הדרך. סוף סוף אני מבינה יותר לעומק את הדרך. אני מתחברת לאמהות הקדומות של השבט. אלה שיודעות, עושות קסמים, אדוניות התבלינים, מכשפות של צבעים, מקדדות מילים. מיטיבות את איכות החיים של אנשי הכפר. הן יודעות. מרפאות בנשמה שלהן. הן הזמינו אותי כבר לפני שנים ועכשיו אני מסכימה. 
ריפוי והגשמה דרך עיצוב והשראה.
הרבה דרכים לריפוי והגשמה יש בימנו. דרך המדיטציה, דרך האוכל וההזנה, דרך התקשור, דרך הגוף דרך הריקוד. אני שמה את הדגש לריפוי והגשמה דרך עיצוב ויצירה. אלה כלי הריפוי שאני מסונכרנת איתם, שם יושב הידע שלי ומכאן אני ממשיכה. 
– המוצרים שלי מקודדים בקודים קדומים של מילים, אנרגיות צבעים ואנרגיות עמוקות ועתיקות של ריפוי.
– במועדוני הסריגה אני מלמדת לסרוג ולהתחבר ליוצרת שאת, למרפאה שבך שמחכה לרפא את הגוף רוח נפש שלך.
– בסדנאות ובקורסים שאני רוקחת ויפתחו בהמשך השנה אני משלבת ידע שמגיע אלי בתקשור וכל ייעודו הוא להביא ריפוי והגשמה דרך עיצוב ויצירה.
– המון ידע על עיצוב חדש, עיצוב מותאם לעידן החדש חדש הזה, ידע שעוד לא נתקלתי כמותו והוא מרגש אותי ואני שמחה ללמוד ולהכין הרצאות ללמד אותו הלאה
– הבלוג שלי, כל יום קורה משהו טוב שהוא תמצית הידע ונועד להגיע לאנשים וליצור פשוט, עולם טוב יותר, עולם של ריפוי השראה והגשמה.
אני יודעת שעוד הפתעות והתרגשויות נכונות לי ואני ניצבת כאן, בשמחה גדולה, מחכה למגיע ומתמסרת. מקבלת עלי את ייעודי בעולם הזה – להביא ריפוי והגשמה דרך עיצוב ויצירה.
תודה. 

אתן מוזמנות לספר לחברות שלכן על "כל יום קורה משהו טוב" ולהזמין אותן להצטרף אלינו. 
מחר אדבר על ריפוי. עקבו אחרי, כאן באתר ובפייסבוק, כאן

שיהיה לכן יום נעים וטוב וזכרו, כל יום קורה משהו , טוב!

יאללה בי, אוהבת אתכן