כל יום קורה משהו טוב 98. הריפוי מהסרטן. והיום, במדור איך את משנה את העולם? אני מארחת…אותי. אותך דליה? כן, אותי. גם אני מאמינה שבכוחי לשנות את העולם. לפחות ככה אני מאמינה. אולי לא את העולם כולו אבל אני בטוח יכולה להשפיע על אנשים וכל אדם הוא עולם ומלואו, לא כן? למעשה את ההבנה הזו קיבלתי כשהחלמתי מסרטן. קלישאתי ככל שזה נשמע, זו האמת הצרופה. תמיד חשבתי שאני "לא רק מעצבת" ואף פעם לא הצלחתי להבין את המשפט המוזר הזה. מה זה "רק מעצבת ולמה אני מתכוונת? " בתהליכי הריפוי שעברתי, ביצירה, היתה החלמה. את ההחלמה הזו הבאתי ליצירה שלי. העמקתי אותה ואת הריפוי הטמון בה. היום אני מעצבת באמצעות שיטה שפיתחתי, עיצוב הוליסטי.- עיצוב כמכלול שיטה אוותה אני מלמדת בסדנאות שלי. הרצון שלי לשנות את העולם מתבטא בצורך שלי שהעולם יהיה טוב יותר, צבעוני יותר ושמח. הרבה יותר. היום אני רוצה לשתף אתכם בתהליכים שעברתי.

אני והסרטן החלמתי מסרטן וקיבלתי את החיים במתנה. לא הייתי בסכנת מוות אבל תחושת המוות ריחפה מעלי. מאז, אני מחויבת לחיים יותר משהייתי לפני. אני חיה את יומיומי בתחושה של תודה גדולה על הזכות הפשוטה, לחיות. אני מספרת את סיפור הריפוי שלי כי אני רוצה להזכיר שמסרטן גם מחלימים. אני רוצה להזכיר לכם שהחיים חשובים מדי וארעיים מדי כדי שנבזבז אותם סתם ככה ולהזכיר לכולנו שריפוי הוא תהליך רב ממדי. תודה שאתם פה.
הגילוי בשנת 2007 נקודת החן שהייתה לי ברגל וממנה התעלמתי הפכה להיות מפלצת. הבת שלי, אז בת 11 אמרה לי אמא, טפלי בזה היום! כמה שעות אחרי זה כבר הייתי במיון של איכילוב שם רופא קשיש ונוראי צעק עלי במסדרון "יש לך סרטן, את לא יודעת את זה?"ברחתי הביתה וחיפשתי מקום אחר להרפא ולהחלים בו.
תקופת המחלה זו היתה תקופה קשה, רעה לתפארת. מחשבות על מוות, פחד, אשפוז, ניתוחים, טיפולים (אינטרפרון, תחושה של שפעת קשה תוך 4 דקות מרגע ההזרקה) והתורות….כמה חיכיתי בתור במסדרונות של תל השומר. זמן אינסופי בתור למרדים בטרום ניתוח  (לפעמים חיכינו 7 שעות איומות), לתור עם הרופא המומחה. ציפיה של שלושה שבועות עם פצע פתוח לביופסיה. אלה היו שנים מסויטות. הכל קרס. לכאורה.

הדברים הטובים – נקודת המפנה של חיי היו הרבה דברים טובים. בפרספקטיבה של זמן, לשמחתי, הם אלה שבעיקר נשארים. בשנים האלו גיליתי את הרוח בדמות שני פרפרים ענקיים שהיו לידי. בכל פעם שהרגשתי שאני צוללת לבור עמוק וחשוך. הפרפרים שבדמיון האלה, אולי במציאות, הגיעו ומשו אותי מעלה. אחר כך למדתי תקשור ומאז אני עוסקת ולומדת ומתפתחת רוחנית. בשנים האלה קיבלתי אהבה, תמיכה, חברות. בלי סוף. מכל עבר. אין לי מילים לתאר את העצמה של האהבה הזו. בתקופה הזו למדתי כל כך הרבה על עצמי. גיליתי שאני אוהבת מאד לשמוע סיפורים של אנשים. מצאתי את הסבלנות שלי. יש לי הרבה. עד היום. כשמבקרים הגיעו וישבו לידי גם אנשים שהכרתי כל חיי שמעתי לראשונה סיפורים שמעולם לא שמעתי. רקמתי את עצמי לדעת, סרגתי את עצמי לדעת מה שאפשר לי ריפוי גבוה. האמהות הקדומות שלי ליוו אותי ליד מיטת המחלה והובילו אותי לריפוי הגבוה שלי שכלל תקשור ועיסוק במלאכות. אני לא נוהגת להגיד לסרטן תודה כי הוא היה אכזרי מדי. אבל ברור לי שזו היתה נקודת מפנה משמעותית בחיי.
נשארתי כדי לספר כשאני שומעת על איש או אישה – שאני מכירה וכאלה שלא – שנפטרו מסרטן אני בוכה פעמיים. פעם עליהם ופעם בהוקרת תודה גדולה שאני לא. לא הייתי בסכנת מוות. הרופא המומחה אמר לי שזו תהיה שנה איומה וכך היה. שנה , אולי יותר. זמן ההחלמה המנטלית, המשפחתית האישית היה ארוך ומשמעותי. אני מאד מחויבת להבנה שאני צריכה לספר ולשתף אנשים ומתמודדים שהחלמתי, כמו 70% מהחולים. חשוב לי לספר שהיה רע לתפארת ועכשיו טוב. ושאולי, בגלל שנתתי להכל להתפרק, אחר כך נבנו דברים חדשים וטובים יותר. ואת הטוב הזה אני חיה גם עכשיו. אני מסורה לו, מחפשת אותו ויודעת, שעבדתי קשה בשביל להשיג אותו.
הריפוי שלי כשאני אומרת ריפוי אני מתכוונת לתהליך ארוך, אולי אינסופי שמתייחס לרצון להיות באיכות חיים גבוהה ובלתי מתפשרת בכל הרבדים של חיי. מאז ועד היום זו המטרה שלי. ריפוי עבורי הוא תהליך רב מימדי של הגוף, הרוח והנפש.
בגוף ניתחו אותי (ארבעה ניתוחים) צילקו אותי, צלקות שהם חלק ממני. טיפלו בי – עם כל הקושי הנוראי של המערכת והקשיים שהיא מערימה, טיפלו בי טוב. החלמתי.
בנפש הנפש הרכה שלי לא ידעה את עצמה. לא ידעתי איך להיות אמא חולה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי בחולשה שלי. לקח לי שנים רבות וארוכות לרפא את נפשי הכואבת, המבוהלת. אני עדיין מרפאה אותה. נעזרת באנשי מקצוע ומרפאה את הנפש שלי. תהליך של ריפוי, להבדיל מתהליך של רפואה הוא תהליך שלא נגמר לעולם. והרווח ממנו גדול כי כל הזמן יש התקדמות. תודה.
ברוח כבר סיפרתי, את הרוח גיליתי בעקבות הסרטן. הייתי נואשת, אבודה. לא הבנתי כלום. חיפשתי תשובות. התחלתי ללמוד. למדתי והתנסיתי. אין ספק שהרוחניות שנכנסה לחיי הפכה אותם לטובים יותר, משמעותיים וחשובים. מאז אני לא מפסיקה ללמוד, להתפתח, להבין. להתקשר ולתקשר. משלבת את כל זה בעבודות, בעיצוב, ביצירה. הכל, זה מכלול.

מלאכות יד. אחרי ניתוח אחד ביקשתי מרענן, בן זוגי שיביא לי מהבית שקית עם "שמונצעס" שאספתי. ישבתי על מיטת חוליי, ורקמתי את עצמי לדעת. רקמות קטנות, צבעוניות שפשוט ריפו את נשמתי הכואבת. חסרת האונים והמותשת. הזמן עבר טוב יותר, מהר יותר ומשמעותי יותר. אחרי ניתוח אחר ביקשתי לעבור דרך חנות צמר וסרגתי את עצמי לדעת. האמהות הקדומות, ישויות שמלוות אותי מאז וכנראה מרגע לידתי רק שלא היו לי הכלים להבין זאת, נכחו איתי, כיוונו אותי. מאז אני לא מפסיקה ליצור במלאכות יד. ברור לי שהיצירה החלימה אותי ואני פה, בשביל ללמד אתכם, לריפוי שלכם.
אהבה ותמיכהה קיבלתי המון אהבה ותמיכה. זה לא פשוט להגיד "אני צריכה עזרה עכשיו והרבה" אבל אנשים לא שאלו. הם פשוט עזרו. האחיות שלי, אמא שלי, הדוד שלי, רענן. אחרי הכל היו שלושה ילדים קטנים בבית. השכנים, החברים, החברות. לעולם לא אפסיק להודות על זה.
למה אני מספרת את כל זה? כי התחייבתי. התחייבתי לעצמי לספר. כדי שתדעו שיש החלמה. למרות שנראה לפעמים שהסרטן הוא מגפה. שתדעו שאפשר לקום מהרע ביותר. כל רע. אפילו סתם בעשה רגעית. אפשר להחלים. שתבינו, כמוני שתהליך ריפוי הוא לא נגמר. שתבינו שחייבים לרפות את הגוף, את הרוח ואת הנפש. ללכת, לטפל, להיעזר באנשי מקצוע. שתעצרו רגע, תנשמו עמוק. המסר שלי, האיחול שלי תאמינו..תאהבו. תחיו את החיים שלכם ולא של אף אחד אחר. תתפתחו. תהיו מודעים לעצמכם. תחיו חיים מלאים, גדולים וטובים כמו שאתם רואים את החיים. תאמינו שאתם ראויים לטוב ביותר בשבילכם. יש סיכוי גדול, שהטוב ביותר שלכם לא נמצא רחוק, אלא ממש כאן, מתחת לאף שלכם. תהיו טובים, משמעותיים. תחייכו, תצחקו, תאהבו, תודו על מה שיש. כי לא משנה מי אתם ומה אתם אני בטוחה שכבר יש הרבה טוב סביבכם. תבחרו לראות את זה. אתם ראויים לכך. כל יום קורה משהו טוב.

אני מחלימה מסרטן. את ההחלמה, תהליכי הריפוי, שמחת החיים, ההתחייבות לחיים, החשיבה החיובית, מלאכות היד, עיצוב הוליסטי. את כל אלה אני משלבת בסטודיו שלי. יחד עם הלב שלי והנשמה. מקווה להיות ראויה לכם ולי, לחיים ולשמחה.
תודה. נתראה מחר.

 

תראו, פתחתי שתי קבוצות חדשות בפייסבוק: יותר מאשמח שתצטרפו אלי!
אחת, בית לאנשי יוצרים – קהילת האנשים הצבעוניים – יוצרים שמחה בשמחה כאן
השנייה, כל תכני הבלוג  קהילת האנשים הצבעוניים – כל יום קורה משהו טוב כאן
דף הפייסבוק השגרתי, העיסקי שלי ממשיך, כאן (תביאו אותה בלייק!) כאן
וחוץ מזה אתם מוזמנים להרשם, כאן ולקבל למייל בכל שבוע (בערך) את כל יום קורה משהו טוב….ההרשמה כאן!
חכו וזה לפני שדיברנו על האינסטגרם….
תודה, אוהבת אתכם!

מחפשת מתנה עם אנרגיה טובה? בואי , אצלי תמצאי! לחנות המקוונת, כאן

השארת תגובה