כל יום קורה משהו טוב (115). אתמול בדרך לים חשבתי על הרעיון הזה של "כל יום קורה משהו טוב". חשבתי על העובדה שאני מתמסרת לרעיון שאני מבינה אותו אבל לא לעומקו. כלומר יש כאן דברים שעדיין אינני מבינה. אבל אני נמצאת בשלב בחיי שאני מתמסרת. ברור לי שיש כאן כח גדול עבורי ועבור אחרים ואני מתמסרת. נותנת את עצמי לרעיון מאפשרת לי להתפתח יחד אתו.
הקולות הרעים, הלא מבינים, המחלישים. אלה שאצלי בראש ואלה שאצל זולתי.
אצלי תמיד יבואו לבקר קולות מחלישים. אני לומדת לנהל אותם, מרחיבה את ארגז הכלים לנטרל אותם. הם תמיד, יגיעו. לא חשוב מה. במקרה אצלי יש להם גם הדהוד מקולות שבחוץ אבל זה לפוסט אחר.
הקולות הטובים. הם הקולות של הלב שלי.
אלו בעצם לא קולות אלה צלילים. צלילים שאין להם דמיון לשום צלילי אנושי. אלו קולות של היש , קול ענוג שהלב שלי משמיע בכל פעם שאני טובה אליו. כלומר טובה אל עצמי.


* חכמת הלב – זה הלב שיודע. פשוט יודע ומשום מה קשה לנו להקשיב לחכמה שלו.
~~~~
הרעיון של כל יום קורה משהו טוב מבוסס על השלם שגדול מסך חלקיו. לפעמים כל כך קל לנו לפול לבור הזה של האין והמסכנות, של החוסר והפספוס שאנחנו מתקשים להרים את הראש ולראות את ה – יש. פשוט, יש. נראה לנו שהאין יותר גדול מהיש ואז העיניים מתבלבלות. ומבלבלות את שאר החושים. העניין הוא שזה לא נכון. כי השלם גדול מסך חלקיו ובשלם יש לנו את הכל, כל מה שאנחנו צריכים ואפילו רוצים ומתקיים בתוכנו. כל מה שעלינו לעשות זה להסתכל, לראות להודות.
תהודת ההודיה תישאר בתוכנו. תהודת ההודיה מעצימה את חוויית חיינו. היא מרחיבה את הנשימה שלנו ומאפשרת לנו, פשוט וסתם. להיות.
~~~
בגיל 30, כבר סיפרתי לא פעם הייתי. הצלחתי. השגתי. כבשתי יעדים. היה לי הרבה. מהכל. העיניים שלי היו עצומות לרווחה ולא, לא ראיתי שום דבר מכל זה. כלומר ראיתי אבל הייתי עסוקה מאד בדבר הבא. בתחנה הבאה. זזתי. בגיל 30 ומשהו עשיתי תזוזה משמעותית אבל כל מי שסביבי כל כך פחד מהתזוזה שלי שהשתתקתי. הקולות הרעים הדהדו וטשטשו את ההקשבה שלי ולא אפשרתי לעצמי להקשיב לעצמי ולהאמין לעצמי, פשוט. אז חליתי בסרטן והפעם זזתי תזוזה משמעותית. אל עצמי. אלי. והדרך היתה קשה, כואבת, מכאיבה. היא עדיין כזו לפעמים. אני לומדת להקל עלי.
~~~
פתאום הלב שלי מתערב. הכל כבר מוכן ומזומן, אני חושבת שהגעתי כבר לקצת שקט עם עצמי, בודקת את האהבה העצמית שלי, מרגישה טוב. פתאום הלב מגיע ואומר: תכתבי את "כל יום קורה משהו טוב". אני נעצרת. מה באת לי עכשיו עם זה? הכל מאורגן, מוכן בשבילי. מה אתה רוצה ממני? תכתבי הוא אומר. תשתפי. כי השלם גדול מסך חלקיו, את יודעת. תכתבי את זה. כי השמחה שאת מדברת עליה, ממשיך הלב לומר, השמחה הזו חשובה ונהדרת. וטובה. והיא אוסף. ממשיך הלב לומר. היא אוסף של כל הדברים הטובים שקורים לנו. השמחה היא הדהוד של כל זה.


~~~
למה צריך את כל זה? אני שואלת. בשביל מה? שכל אחד יחיה את חייו כמו שהוא בוחר מה זה ענייני. אני שואלת. מופתעת. מה הלב הזה רוצה ממני? אל תשאלי שאלות. הוא אומר. היא אומרת. החכמה של הלב. פשוט, תעשי את זה.
חוסן נפשי. אנחנו אוספים רגעים טובים בשביל החוסן הנפשי שלנו. כדי שהתדר שלנו כאן, בקיום הזה יהיה גבוה וטוב. כדי שנהיה חסונים. כדי שנפשנו תתגבש לנפש בריאה. כדי שנוכל לחיות כאן, בגלגול הזה עם הרבה יותר רגעים טובים.
כל יום קורה משהו טוב.
מאחלת לכם שתאספו את הדברים הטובים שקורים לכם בדרך. כל יום, יום יום! אם תחפשו, אני יודעת שתמצאו.
אני, אהיה כאן גם מחר
~
איך מצטרפים אלי?
יש לי שתי קבוצות חדשות בפייסובק, מוזמנים
בית לאנשי יוצרים – קהילת האנשים הצבעוניים – יוצרים שמחה בשמחה כאן
כל תכני הבלוג  קהילת האנשים הצבעוניים – כל יום קורה משהו טוב כאן
דף הפייסבוק השגרתי, העיסקי  – לייק ומצטרפים  כאן
וחוץ מזה אתם מוזמנים להרשם, כאן ולקבל למייל בכל שבוע (בערך) את כל יום קורה משהו טוב….ההרשמה כאן!
תודה, אוהבת אתכם!

מחפשת מתנה עם אנרגיה טובה? בואי , אצלי תמצאי! לחנות המקוונת, כאן

השארת תגובה